האם חקירה היא תנאי להגשת כתב אישום?

ההליך הפלילי שמופעו המרכזי הוא הגשת כתב אישום לבית המשפט, נפתח בביצוע חקירה על ידי בית המשפט. החקירה יכולה להיפתח על בסיס תלונה או מיוזמת המשטרה או רשות חוקרת אחרת, כאשר מטרת שלב זה הוא איתור ראיות שיהוו את הבסיס להאשמת החשוד והרשעתו בביצוע עבירה.

במסגרת הליך החקירה, סדר הדברים הנכון הוא לחקור את החשוד באזהרה על מנת לעמת את הראיות המפלילות מול גרסתו של החשוד ובעיקר לאפשר לו להשמיע את קולו טרם יוחלט להעמידו לדין. יחד עם זאת, בסוגי עבירות פליליות מסוימות החקירה אינה תנאי להגשת כתב אישום.

מה כולל שלב החקירה?

הליך החקירה נועד לבחון האם אכן קיים חשש שבוצעה עבירה פלילית. אדם פלוני עשוי לטעון בפני המשטרה כי שכנו כינה אותו בשמות גנאי, אולם מבלי שהיה בתוכן תלונתו כדי להצביע על קיומה של עבירה פלילית כלשהי. במידה שאכן ישנו חשד לביצוע עבירה מסוימת, תפעל המשטרה על מנת לאסוף ראיות כנגד החשוד בביצועה.

באילו מקרים מבוצעת חקירה של החשוד?

במקרים רבים, הליך חקירתי ידרוש את מעצרו של החשוד ולו לפרק זמן קצר על מנת למנוע ממנו לשבש את הליכי החקירה.

בשלב זה, על המשטרה לקבל את תגובתו לחשדות נגדו ולא לנקוט צעד פוגעני כמעצר לפני שתהיה בידי החשוד האפשרות להפריך את החשדות נגדו באופן כזה או אחר.

ככל שיימצאו די ראיות ולא יהיה צורך בפעולות חקירה נוספות, תסתיים החקירה עם העברת חומר החקירה שנאסף לידי רשויות התביעה, אשר תחלטנה האם להגיש כתב אישום נגד החשוד או לסגור את התיק נגדו באחת מהעילות הבאות:

1. חוסר ראיות – היעדר סך ראיות מספיק על מנת להגיש כתב אישום.
2. חוסר אשמה – מצב בו התמונה הראייתית מצביעה על היעדר חשד ממשי לביצוע עבירה על ידי החשוד.
3. נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין – סגירת התיק חרף קיומן האפשרי של ראיות מספיקות, בשל היעדר עניין ציבורי בהעמדת החשוד לדין.

באילו מקרים לא נערכת חקירה טרם הגשת כתב אישום?

בעבירות תעבורה קלות, כתב האישום צפוי להישלח לביתו של הנאשם עם זימון למועד הראשון למשפטו, במיוחד במקרים בהם האישום מתבסס כל כולו על תיעוד של מצלמת דרך.

כך למעשה, ההגעה של הנאשם לבית המשפט תהיה הפעם הראשונה בו תינתן לו האפשרות להשמיע את גרסתו מול האישום ולא קודם להחלטה להגיש כתב אישום.

הגשת כתב אישום בעבירות תעבורה, זוכה להסדר ייחודי הנקוב בחוק סדר הדין הפלילי והוא נוגע למרבית עבירות התעבורה שאינן ברף חומרה גבוה מבחינת טיבן והעונש בצדן.

יתרה מזו, החוק מאפשר לבית המשפט לשפוט את אותו נאשם בהיעדרו אם יימצא שקיבל את הזימון למשפט בדואר רשום, ואי התייצבותו תהווה הודאה באישום המיוחס לו.

האם אי חקירה יכול להוביל לביטול כתב האישום?

חוק סדר הדין הפלילי אינו מגדיר חקירה של אדם החשוד בעבירה כתנאי להגשת כתב אישום, אולם מדובר בהליך המאפיין כל חקירה של עבירה לפי חוק העונשין.

בתיקים פליליים רגילים, אי קבלת גרסת החשוד טרם הגשת כתב האישום עשוי להוביל לביטול כתב האישום על ידי בית המשפט, ככל שטענה זו עולה מפי הנאשם.

אמנם, אין חובה כי עצם הביטול ימנע מהתביעה לחקור את הנאשם ולהגיש את כתב האישום בשנית. עם זאת, במסגרת דוקטרינת הגנה מן הצדק הנהוגה במשפט הפלילי מכוח חוק, עשוי בית המשפט לפרש את אי חקירת הנאשם טרם הגשת האישום כפגם המחייב ביטול מוחלט של האישום באופן שיחסום את התביעה מהגשת כתב האישום בצורה מחודשת.

מה הדין ביחס לעבירות בעלות אופי מנהלי?

ביחס לחוקים בעלי אופי מנהלי יותר, דוגמת עבירות תכנון ובניה או עבירות מס, אירעה בעבר פרקטיקה שבמסגרתה הוגשו כתבי אישום בעבירות אלו גם ללא חקירת הנאשם. התנהלות זו זכתה לביקורת מצד בתי המשפט והובילה להנחיית רשויות אלו לפעול לגביית עדות הנאשם טרם הגשת אישום נגדו.

יחד עם זאת, בעבירות אלו יסתפקו הרשויות החוקרות בזימון לחקירה בלבד תוך וידוא מסירת הזימון לחשוד, כאשר ככל לא ייענה לזימון, כתב האישום יוגש בלא גביית גרסתו. זאת בשונה מעבירות פליליות שבהן תפעל המשטרה לחקור את החשוד טרם הגשת כתב אישום נגדו גם במחיר הוצאת צו מעצר נגדו.

חקירה טרם הגשת אישום – רכיב מהותי

גביית גרסתו של חשוד טרם הגשת כתב אישום נגדו, מאפשרת לו להשמיע את קולו טרם נקיטה בצעד בעל משמעות לא מבוטלת של הפיכתו לנאשם בפלילים. הגשת אישום ללא מתן אפשרות זו לנאשם עשויה להוביל לביטולו, וזאת למעט במקרים ייחודיים הנוגעים לעבירות קלות שבהן היעדר חקירה אינו מהווה פגם.