הגשת כתב אישום היא הליך למיצוי הדין עם כלל מבצעי העבירות בפלילים ובתעבורה. במרבית המקרים, כתב האישום מוגש לאחר קבלת החלטה על ידי הרשות התובעת הרלוונטית, והנאשם מקבל לראשונה עדכון על כך מידי בית המשפט אליו הוגש כתב האישום.
יחד עם זאת, בעבירות ברף חומרה גבוה, נדרשת התביעה לאפשר לחשוד את הזכות להשמיע את טענותיו נגד הכוונה להעמידו לדין בהליך שנקרא שימוע לפני הגשת אישום. הליך זה הוא בעל משמעות רבה עבור החשוד ויש לפעול במסגרתו בצורה מושכלת על מנת למצות ממנו את המיטב.
מהי חובת היידוע?
על פי חוק סדר הדין הפלילי, כאשר מגיע לידי התביעה חומר חקירה הנוגע לחשוד מסוים, עליה להכריע האם יש מקום להעמדת אותו חשוד לדין או שמא ההחלטה הנכונה היא סגירתו של תיק החקירה כנגדו באחת מעילות הסגירה – חוסר ראיות, חוסר אשמה או חוסר עניין ציבורי בהעמדת החשוד לדין.
כמו כן, מורה החוק לתביעה כי ככל שיוחלט על ידה להעמיד את החשוד לדין, אזי במידה שמדובר בעבירת פשע שהעונש בצדה הוא מעל 3 שנות מאסר, עליה ליידע את החשוד בכוונה להגיש נגדו כתב אישום, במסגרת מה שמכונה חובת היידוע. חובה זו כוללת את מתן האפשרות לחשוד להעלות בפניה נימוקים להימנעות מהגשת אישום.
מה כולל הליך השימוע?
יידוע חשוד אודות הכוונה להעמידו לדין, כוללת מסגרת זמנים של 30 יום שבמהלכם על החשוד להעביר לתביעה את נימוקיו בכתב. כמו כן, באפשרות החשוד, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, לקבל לידיו את ליבת חומר החקירה טרם העברת נימוקיו לידי התביעה. זאת, על מנת לאפשר לו להעלות במסגרת השימוע נימוקים במישור הראייתי והמשפטי ולא רק האישי.
במסגרת מסמך הנימוקים הכתובים, באפשרות החשוד להעלות מגוון רחב של טיעונים. ואולם, על פי הנחיית פרקליט המדינה, על התביעה להימנע מדיון בגרסת חשוד המועלה על ידו לראשונה בשלב השימוע לאחר שנמנע מכך בחקירתו במשטרה. כמו כן, באפשרות החשוד לבקש מהתביעה לערוך שימוע בעל פה על ידי עורך דינו.
מהן הנקודות החשובות ביותר הנוגעות להליך השימוע?
הנקודה החשובה ביותר הנוגעת להיערכות לשימוע היא ייצוג על ידי עורך דין פלילי מנוסה. עורך הדין הוא היחיד שלו ראיית עומק על ההליך ועל הסכנות הגלומות בו. עורך הדין מודע לכך שהליך השימוע הוא שלב ביניים בין סיום החקירה לבין הגשת כתב אישום, שבו התביעה עדיין עשויה לערוך פעולות חקירה נוספות עד להגשה סופית של כתב האישום.
בהתאם לכך, ניתן למנות מספר נקודות חשובות בדבר התנהלות נכונה מול הליך זה:
- כאשר קיים בתיק קושי ראייתי, יש לשקול היטב האם לציין אותו מחשש שיוביל לעריכת השלמות חקירה על ידי התביעה.
- רצוי לשלב בטיעון טענות משפטיות ולתמוך אותן על בסיס פסיקה של בית המשפט העליון.
- יש לשלב בנימוקי השימוע כמה שיותר מידע ואסמכתאות המעידות באופן חיובי אודות הנאשם ותרומתו לחברה ולקהילה כאזרח.
מה קורה כאשר התביעה לא מאפשרת לחשוד לערוך שימוע כדין?
התביעה פטורה מחובת היידוע כאשר מדובר בעבירות מסוג עוון או חטא שהעונש בגינן הוא עד 3 שנות מאסר. כמו כן, פטורה התביעה מיידוע בעבירות פשע מסוימות בתחום האלימות במשפחה, וכן מיידוע במקרה בו הגשת האישום נעשית כאשר החשוד מצוי במעצר.
נוסף על אלה, ניתנה לראש יחידה תובעת הסמכות להורות על פטור מיידוע בעבירות פשע, אולם עליו לנמק זאת בכתב. כאשר הגשת האישום נעשתה ללא יידוע החשוד ולא במסגרת הפטורים הנתונים לתביעה בחוק, באפשרות הנאשם לטעון טענה מקדמית אודות פגם זה ובית המשפט עשוי להורות על ביטול האישום לטובת הגשתו לאחר שימוע בלבד.
הליך השימוע – זכות אותה יש לנצל עד תום
הליך השימוע טרם הגשת אישום הוא הזדמנות ייחודית עבור החשוד להשפיע על עתיד האישום המתגבש נגדו. על מנת למצות את ההזדמנות הזו עד תום, יש לפנות אל עורך דין פלילי מנוסה אשר יידע להעצים נקודות קושי וחולשה מצד אחד, ולא ינקוט פעולות שעשויות להרע את מצבו של החשוד מן הצד השני.