הענישה הפלילית נועדה להרתיע מפני ביצועה של עבירה. על כן, בבואו של המחוקק לקבוע את העונש לכל מעשה פלילי, יבחן את חומרת העבירה ואת העונש המתאים לה, אשר יגשים את מטרת ההרתעה.
משטרת ישראל היא הגוף האחראי על הסדר הציבורי ולכן, תקיפת שוטרים נתפסת כעבירה חמורה, הדורשת עונש מרתיע במיוחד. תקיפת שוטר איננה רק מעשה של אלימות פיזית כלפי השוטר שמותקף, אלא יש לה משמעות רחבה יותר: תקיפת שוטרים פוגעת בכבודו של השוטר כממלא תפקיד ומביעה זלזול בשלטון החוק.
אדם המורשע בתקיפת שוטר, יוטל עליו עונש מאסר מינימאלי של 30 יום. כאשר מדובר על תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, תקופת המאסר המינימאלית עומדת על 3 חודשי מאסר. קביעת עונש מינימום מבטאת בצורה ברורה את עמדתו של המחוקק לגבי עבירה פלילית זו ובתי המשפט עומדים לצד המחוקק בעמדתו.
תקיפת שוטרים – מאסר בפועל?
המחוקק סבר כי ראוי להטיל על התוקף שוטר, עונש מאסר מינימאלי וזאת על מנת לבטא את חומרת העבירה ולהרתיע את הציבור. חשוב לציין כי לבית המשפט נתון שיקול הדעת האם לגזור עונש מאסר בפועל או האם יהיה המאסר, על תנאי בלבד.
הקביעה בדין על עונש מאסר מינימאלי, מגשימה את תכלית הענישה הפלילית, כאשר שיקול הדעת הניתן לבית המשפט, מאפשר להבחין בין מקרים של תקיפת שוטרים. נסיבות העבירה, גילו של הנאשם, עבר פלילי קודם ופרמטרים נוספים, הם בעלי חשיבות בגזירת העונש על הנאשם.
משהוענקה לבית המשפט, הסמכות להחליט האם להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, או מאסר על תנאי, יכול הוא להבחין בין נאשמים שונים, להחמיר בעונש או להקל, על פי הנסיבות של כל מקרה.
תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות
החוק מבדיל בין מעשה של תקיפת שוטרים לבין תקיפה בנסיבות מחמירות. בשתי העבירות הללו, ישנו עונש מאסר מינימאלי, אך היה ומדובר על נסיבות מחמירות, עומד העונש על שלושה חודשי מאסר במקום על שלושים יום.
סעיף 274 לחוק העונשין, מגדיר את היסודות לקיומה של עבירת תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות:
- לנאשם הייתה כוונה לפגוע : על התביעה יהיה להוכיח כי הנאשם התכוון להפריע לשוטר בתפקידו על ידי תקיפתו.
- התקיפה בוצעה באמצעות נשק : תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות נעשית עם נשק חם או קר.
- מספר תוקפים : כאשר התקיפה הייתה בצוותא של יותר משני אנשים, מדובר על נסיבות מחמירות.
קבלת ייעוץ משפטי
כל בעיה משפטית באשר היא, דורשת קבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין מומחה. במקרה שלפנינו, מדובר על תקיפת שוטרים. ישנה חשיבות רבה לפנייה לייעוץ וייצוג משפטי של עורך דין פלילי, בעל ניסיון בעבירות מסוג זה.
כצעד ראשון, ינסה עורך הדין לבחון אפשרות של ביטול כתב האישום. אף אם בחרה הפרקליטות להגיש כתב אישום, הצגת טיעונים לגבי נסיבות העבירה ואופיו של הנאשם, יכולה בהחלט לשכנע את התביעה לסגת מכתב האישום.
לא פעם, הנאשמים בעבירות אלו, הם בחורים צעירים, שומרי חוק בדרך כלל, אשר הסתבכו באופן חד פעמי, במעשה פלילי. לאור העובדה כי מטרתו המרכזית של ההליך הפלילי, היא להרתיע ולהרחיק עבריינים מן החברה, הרי כאשר מדובר על נאשם שאינו מסוכן לחברה ואשר לא יבצע מעשה פלילי נוסף, אין עניין לציבור, בהעמדתו לדין.
לא ניתן לבטל את כתב האישום, יפעל עורך הדין להפחתת האישום, למשל, כאשר מדובר על תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, הורדת כתב האישום לתקיפת שוטרים, היא בעלת משמעות גדולה לנאשם, מבחינת העונש שיכול בית המשפט להטיל עליו, אם יורשע.
היה וסבר עורך הדין כי הסיכוי להרשעה הוא גבוה, ינסה לגבש עסקת טיעון עם התביעה, במסגרתה, יודה הנאשם בעבירה ותמורת הודאתו, יקבל עונש מופחת.
הפרעה במילוי תפקיד
חוק העונשין מגדיר עבירה נוספת הקשורה לציבור השוטרים והיא מופיעה בסעיף 275 לחוק העונשין. זוהי עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
סעיף זה נועד לכלול מעשים שאינם בגדר תקיפת שוטרים, אך נועדו כדי להפריע לשוטר כאשר הוא מבצע את תפקידו כחוק. המחוקק קבע כי גם בגין עבירה זו, יטיל בית המשפט עונש מאסר מינימאלי, בפועל או על תנאי, על המורשע, של שבועיים ימים.
תקיפת שוטרים היא עבירה פלילית על פי חוק העונשין, בגינה נקבע עונש מאסר מינימאלי של חודש ימים. המאסר יכול להיות בפועל או על תנאי ואם מדובר על נסיבות חמורות, עומד עונש המינימום על שלושה חודשי מאסר. חשוב מאוד לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, בכל מקרה של אישום פלילי.