זכויות חשוד לפני הגשת כתב אישום (מדריך משפטי)

הגשת כתב אישום היא אירוע מטלטל עבור כל אדם, וביתר שאת כאשר מדובר באישומים בעבירות שהרשעה בהם עשויה להוביל להטלת עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח. לאור העובדה כי מדובר באירוע כבד משקל, החלטה על נקיטה בו כפופה לשמירה על מספר זכויות המוקנות לחשוד.

הזכויות המוקנות לחשודים מייצרות בהתאמה חובות המוטלות הן על המשטרה והן על התביעה, כאשר המשותף לכולן הוא מתן האפשרות לחשוד להשמיע את גרסתו בצורה מושכלת מבלי שתהיה נתונה להשפעה זרה. אי עמידה בזכויות אלו עשוי במקרים מסוימים להוביל לזיכוי הנאשם או ביטול האישום נגדו.

מהם השלבים שלפני הגשת כתב אישום?

הגשת כתב אישום בגין עבירה פלילית נעשית לאחר פתיחת חקירה ומיצוי שלה. ככלל, אין מניעה חוקית לבצע חקירה בנושא מסוים גם לאחר הגשת כתב אישום, אולם הנחיות פרקליט המדינה מנחות את רשויות התביעה להימנע מכך ולמצות את כלל הליכי החקירה הנדרשים טרם הגשת כתב אישום.

החקירה נפתחת עם הגשת תלונה או קבלת מידע לידי המשטרה עקב גילוי אקראי או קבלת מידע ממקור מודיעיני. לאחר סיום החקירה, מסביר עו"ד רוני מרטן, מועברים החומרים שנאספו לרשות תובעת על מנת שתכריע האם יש מקום להגשת אישום, כאשר במקרים מסוימים יהיה עליה לאפשר לחשוד לערוך הליך של שימוע טרם הגשתו.

מהן הזכויות של חשוד בשלב החקירה?

במהלך שלב החקירה, נדרשת המשטרה לפעול בנחישות ובמאמץ מקצועי על מנת להגיע לחקר האמת. לצד זאת, מחובתה לשמור על מספר זכויות המאפשרות לחשוד לכלכל את צעדיו ולהתגונן כראוי מול האישומים נגדו, כאשר אלו הזכויות המרכזיות שבהן:

1. זכות ההיוועצות – זכותו של כל חשוד טרם חקירה להתייעץ עם עורך דין.
2. זכות להימנע מהפללה עצמית – לכל חשוד הזכות לא להשיב לשאלות החוקר על מנת להימנע מהפללתו העצמית.
3. זכות לחקירה בשפת הנחקר – לכל נחקר הזכות כי החקירה תתקיים בשפה אותה הוא דובר ומבין.
4. זכויות בעת שהות במעצר – אדם אשר נעצר במסגרת חקירתו זכאי לתנאי מחייה הולמים, ארוחות, גישה לשירותים וכיוצא באלה.

מהו שלב השימוע לפני הגשת כתב אישום?

שימוע הוא הליך המאפשר לחשוד שקיבל הודעה על כוונה להגיש נגדו כתב אישום, להעלות בפני התביעה את טיעוניו מדוע יש להימנע מכך. החובה של התביעה ליידע את החשוד על כוונתה להגיש נגדו כתב אישום ועל זכותו לערוך שימוע, נוגעת אך ורק לעבירות מסוג פשע – עבירות שהעונש המירבי בצדן הוא מעל 3 שנות מאסר.

במהלך הליך השימוע, וטרם העלאת טיעוניו, זכאי החשוד להעתיק את ליבת חומר הראיות שמהווה את הבסיס לאישום נגדו ולאחר מכן להעביר לידי התביעה נימוקים כתובים מדוע אין מקום להגשת אישום נגדו. במקרים מסוימים תיאות התביעה גם לעריכת שימוע בעל פה במשרדיה, וזאת אך ורק באמצעות עורך דינו של החשוד וללא נוכחותו של החשוד עצמו.

מה עשוי לקרות במצב של פגיעה בזכויות החשוד?

הגשת כתב האישום חושפת את המשטרה והתביעה לביקורת מצד עורך דינו של הנאשם ובית המשפט. באפשרות עורך הדין להצביע על פגיעה בזכויות הנאשם ולבקש מבית המשפט לתת משקל לפגיעות אלו, בהתאם להיקפן וטיבן, עד כדי פסילת ההליך כולו או פסילתן של אחת או יותר מראיות התביעה.

כך למשל, כאשר הפגיעה היא בזכות ההיוועצות טרם חקירה שבה נמסרה הודאה באשמה, באפשרות עורך דינו של הנאשם לעתור לפסילת ההודאה והראיות שנגזרו ממנה. כמו כן, במקרה של פגיעה בזכות השימוע, באפשרות עורך הדין לעתור לביטול כתב האישום על בסיס טענה מקדמית של הגנה מן הצדק.

החובה על שמירת זכויות חשודים מוטלת על המשטרה והתביעה

זכות של גורם מסוים, גוזרת בדרך כלל חובה על גורם אחר. כלל אזרחי ותושבי המדינה מחויבים בשמירה על החוק, ואי עמידה בחובה זו, חושפת אותם לחקירה פלילית. ואולם, גם במקרה בו אדם חשוד בביצוע עבירה פלונית, מוקנות לו מגוון זכויות שהחובה לשמור עליהם מוטלת על רשויות האכיפה. אי עמידה בחובות אלו עשויה לגרור גם היא ענישה בדמות פסילת ראיות או ביטול כתב אישום.