OutLawCrime_MainPic כתב אישום פלילי
OutLawCrime_MainPic כתב אישום פלילי
פנייה לייעוץ אישי



    ביטול כתב אישום [מדריך משפטי, 2023]

    אחד הכלים הנתונים בידי הנאשם במשפט פלילי, הוא לבקש מבית המשפט להורות על ביטול כתב האישום. החלטת בית המשפט לביטול האישום אינה נוגעת לשאלה האם הנאשם הוא אשם או חף מפשע, והיא מבוססת על קיומו של פגם אחד או יותר אשר נפלו בעצם הליך העמדת הנאשם לדין פלילי.

    כל מה שצריך לדעת על בקשה לביטול כתב אישום

    תוכן עניינים

    מתי ניתן להוביל לביטול כתב אישום?

    ביטול כתב אישום הוא מעשה אשר נתון בידי בית המשפט הדן באישום הפלילי, וזאת ביחס לאחד משני מצבים. המצב הראשון הוא ביטול במקרה של חזרה מכתב האישום מצד התביעה בטרם נתן הנאשם מענה לכתב האישום. חזרת התביעה מאישום לאחר מענה הנאשם לכתב האישום יוביל לזיכויו ולא לביטולו, למעט במצב שבו קיימת הסכמה בין התביעה להגנה לביטול האישום חלף זיכוי.

    המצב השני הוא ביטול כתב אישום לבקשת ההגנה. החוק מונה עשר טענות מקדמיות שבאפשרות הנאשם להעלות בפני בית המשפט, כאשר קבלתן מאפשרת לבית המשפט לבטל את כתב האישום כנגד הנאשם. ביטול במסגרת קבלת טענה מקדמית אין פירושו זיכוי מאשמה ובמקרים מסוימים, הביטול נועד לאפשר לתביעה לתקן את הפגם בהתנהלותה ולאחר מכן להגיש את כתב האישום מחדש.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      ביטול כתב אישום בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי

      עשר הטענות המקדמיות המנויות בחוק סדר הדין הפלילי אשר על בסיסן ניתן להורות על ביטול כתב האישום, הן התיישנות, פגם בהליך הגשת כתב האישום, היעדר סמכות מקומית, היעדר סמכות עניינית, מקרה בו כתב האישום מתייחס לאירוע עליו כבר נשפט הנאשם או לאירוע שבעניינו תלוי ועומד הליך אחר, מקרה בו כתב האישום אינו מגלה עבירה, קיומה של חסינות, קיומה של חנינה או הגנה מן הצדק.

      כיצד מתבצע הליך ביטול כתב אישום

      כאשר מדובר בהליך ביטול המבוסס על העלאת טענה מקדמית, השלב הראשון להליך זה הוא העלאת הטענה בידי ההגנה. החוק מציין כי כל אחת מהטענות ניתנות להעלאה בכל שלב במשפט, למעט טענות בדבר היעדר סמכות מקומית או קיומו של פגם בהליך הגשת כתב האישום אותן יש להעלות בתחילת המשפט. האפשרות להעלותן אחרי תחילת המשפט היא ברשות בית המשפט בלבד.

      לאחר העלאת טענה מקדמית, תינתן לתביעה הזכות להשיב, ולאחר שמיעת הטענות מצד התביעה וההגנה, יידרש בית המשפט להכריע בבקשה. במידה שימצא כי לא ניתן לרפא את הפגם בבסיס הגשת כתב האישום בדרכים אשר מותירות את כתב האישום על תילו, יורה בית המשפט על ביטול כתב האישום. במקרים מסוימים, ביטול כתב האישום יהיה תוך מתן אפשרות לתביעה להגיש מחדש את כתב האישום לאחר תיקון הפגם שבבסיס ההחלטה לבטלו.

      ביטול כתב אישום בהסכמה

      חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לתביעה מרחב פעולה לביטול האישום והגשתו מחדש, או תיקון שלו, וזאת כל עוד טרם ניתן המענה של כתב האישום מצד הנאשם. המענה חושף את התביעה לקו ההגנה של הנאשם, ועל מנת למנוע מהתביעה לעשות שימוש במענה לצורך שינוי תוכן האישום, ביטול אישום לאחר מענה מוביל לתוצאה של זיכוי שאינה מאפשרת הגשת כתב אישום מחדש.

      יחד עם זאת, החוק מאפשר ביטול אישום חלף זיכוי בשלב שלאחר מענה הנאשם לאישום, כאשר מדובר במעשה מוסכם בין התביעה לנאשם. הגשה מחודשת של כתב האישום לאחר ביטול מוסכם, דורשת את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

      ביטול כתב אישום בשל חזרה מכתב האישום

      כאשר חוזרת התביעה מכתב האישום בשלב שבו טרם ניתן מענה מצד הנאשם לאשמה, תוצאת החזרה מאישום היא ביטול של כתב האישום. מבחינה אופרטיבית, ביטול בשלב זה אינו חוסם את הדרך מצד התביעה להגיש את כתב האישום מחדש.

      כך למשל, במקרה שבו במסגרת משא ומתן בין התביעה לנאשם, נמצא כי התקיים פגם בהגשת האישום, חזרת התביעה מכתב האישום טרם מענה תאפשר לה לתקן את הפגם ביוזמתה וללא מעורבות שיפוטית, ואז להגיש את כתב האישום מחדש תוך צמצום הסכנה להעלאת טענה מקדמית לביטול האישום מצד ההגנה.

      מהי חובת השימוע?

      על פי חוק סדר הדין הפלילי, כאשר התביעה מעוניינת להעמיד לדין חשוד ולייחס לו עבירה מסוג פשע, שהיא כל עבירה שהעונש בצדה הוא מעל 3 שנות מאסר, עליה ליידע אותו בנדון טרם הגשת האישום ולאפשר לו להשמיע את טיעוניו, בעל פה או בכתב, כנגד החלטת המדינה להגיש נגדו כתב אישום.

      מדובר בהוראת חוק שהאפשרות של התביעה להימנע ממנה היא רק בעבירות מסוימים מתחום האלימות במשפחה, במקרים שבהם החשוד מצוי במעצר בעת ההחלטה על הגשת אישום, או במקרים בהם ראש יחידת התביעה או פרקליט המחוז החליטו מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי יש להימנע מעריכת שימוע לטובת הגשת מיידית של כתב האישום.

      ביטול כתב אישום בשל העדר שימוע

      אי עמידה של התביעה בחובתה לאפשר את זכות השימוע לנאשם בעבירות פשע, גם במקרים בהם החליט ראש יחידת התביעה הרלוונטית או פרקליט המחוז לפטור את התביעה מחובת השימוע, חושפת את התביעה לטענה מקדמית בדבר קיומו של פגם בהליך הגשת האישום.

      במקרה שבו ימצא בית המשפט כי לא קוים שימוע כדין, או שהחלטת פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעה למתן פטור מחובת השימוע הייתה לא מוצדקת, באפשרות בית המשפט להורות על ביטול כתב האישום לצורך עריכת שימוע כדין. עם זאת לעיתים ייטה בית המשפט לא לבטל את כתב האישום, אלא לעכב את הדיון בו לצורך מתן זכות השימוע לנאשם בדיעבד.

      ביטול כתב אישום בעבירות תכנון ובניה

      עבירות תכנון ובניה הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין וחוק סדר הדין הפלילי חל עליהן, לרבות האפשרות להעלאת טענות מקדמיות לביטול האישום. כך, במידה שנפל פגם במהלך הגשת האישום כגון אי עמידה בהנחיות טרם העמדה לדין או הגשת האישום ללא זימון הנאשם לחקירה על החשדות המיוחסים לו, עשוי בית המשפט להורות על ביטול כתב האישום בעבירות מעין אלו.

      ביטול כתב אישום בגין אלימות במשפחה

      עבירות אלימות במשפחה הן רגישות מטבען. זאת בין היתר לאור העובדה כי נפגעי העבירה פעמים רבות ממשיכים להיות סמוכים לשולחנם של הנאשמים בפגיעה בהם. במקרים של אלימות ברף נמוך, מתוך כוונה לשקם את ההורים הפוגעים, נעשה שילוב של שירות המבחן במסגרת ההליך הפלילי לטובת רתימת הנאשם להליך שיקומי וליווי במהלכו.

      במקרים מסוימים, נרקמת לאחר הגשת כתב אישום הסכמה בין התביעה להגנה לשלוח את הנאשם לתסקיר מטעם שירות המבחן. במסגרת הסכמה זו, ככל שהתסקיר יהיה חיובי ויצביע על הליך שיקומי מיטבי ועל שיקום היחסים בין ההורה לילדו נפגע העבירה, צפויה התביעה להסכים לחזור מכתב האישום ולהביא לביטולו.

      ביטול כתב אישום בטענת הגנה מן הצדק

      הגנה מן הצדק היא עילה לביטול כתב האישום, המנוסחת באופן רחב ועקרוני ומאפשרת לבית המפשט מרחב שיקול דעת באשר לטיב המקרים בהם עצם ניהול ההליך הפלילי כנגד נאשם הוא מנוגד לעקרונות של צדק והגינות משפטיים.

      עילת ביטול זו נוסדה בראשית בפסיקת בית המשפט העליון בשנות ה- 90 והפכה לדבר חקיקה רשמי בשנת 2007 במסגרת סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי. בין הטעמים שנפסקו על ידי בית המשפט העליון כמצדיקים את ביטול כתב האישום במסגרת טענת הגנה מן הצדק, ניתן לציין נקיטה של אכיפה בררנית מצד התביעה או שיהוי ניכר בהעמדת החשוד לדין מעת סיום החקירה בעניינו.

      ביטול כתב אישום בגין אכיפה בררנית

      אכיפה בררנית באה לידי ביטוי בהחלטת התביעה להעמיד לדין חשוד בעל מאפיינים זהים לאלו של חשודים אחרים, בין אם באותה פרשה ובין אם ביחס לאותה עבירה בתיקים רבים אחרים, שבעניינם החליטה התביעה על אי העמדה לדין.

      כאשר הסיבה לאי האכיפה ביחס לאותם חשודים אינה מבוססת על הבחנה מוצדקת, עשוי בית המשפט לייחס לתביעה אכיפה בררנית ולבטל בגין כך את כתב האישום, וזאת על יסוד הטענה המקדמית של הגנה מן הצדק.

      ביטול כתב אישום פלילי בגין מחדלי חקירה

      הביטוי מחדלי חקירה מתייחס למצב שבו המשטרה נמנעה מלבצע פעולות חקירה שהיה בהם כדי לשפוך אור על אפשרות ביצוע העבירה בידי חשודים אחרים או לחילופין נמנעה מביצוע פעולות שהיו מבססות את טענות ההגנה של הנאשם בדבר חפותו.

      טענה בדבר מחדלי חקירה כבסיס לביטול האישום, יכולה לצמוח מתוך טענה מקדמית של הגנה מן הצדק, אולם על מנת לבררה בצורה יסודית, על בית המשפט להיחשף לעדויות וחומרי החקירה השונים, ויכולתו לקבל החלטה בנדון תהיה בשלב מתקדם מאוד של המשפט.

      הסיכויים הסטטיסטיים לביטול כתב אישום

      בתי המשפט נוהגים משנה זהירות ביחס לאפשרות ביטול כתב אישום שכן מדובר במעשה שיש בו כדי להסיר אחריות פלילית מאדם שלכאורה ביצע עבירה, וזאת מבלי לברר את שאלת אשמתו. על כן, במקרים רבים הביטול אינו מונע מהתביעה את האפשרות להגיש את כתב האישום מחדש. במקרים אחרים, בית המשפט אף מקבל עקרונית את הטענה על פגם אך מאפשר את תיקונו מבלי לבטל את האישום.

      יחד עם זאת, קיימים מקרים לא מעטים מאז כניסתה של טענת ההגנה מן הצדק לספר החוקים, של ביטול כתב אישום בשל התנהגות רשלנית או זדונית של הרשות התובעת. זאת בין אם מדובר באכיפה בררנית, שיהוי ניכר בהגשת האישום, או אי עמידה בנהלים פנימיים דוגמת הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות פרקליט המדינה.

      האם נותר רישום פלילי לאחר מחיקת כתב האישום?

      רישום פלילי הוא מאגר המנוהל על ידי המשטרה, אשר למרבית הגופים בישראל אין גישה אליו או זכות עיון בו. מרשם זה כולל פרק של הליכים משפטיים שהסתיימו בהרשעה, ביטול או זיכוי, פרק של תיקי חקירה הממתינים לבירור דין ופרק של תיקי חקירה סגורים.

      משעה שבוטל כתב אישום, עצם הביטול לצד פרטי ההליך בו בוטל כתב האישום יהיו חלק מהמרשם הפלילי המצוי בידי המשטרה. יחד עם זאת, אין מדובר ברישום שיש בו כדי לפגום בסיכוייו של אדם להתקבל למקום עבודה הדורש גיליון הרשעות נקי.

      סיכום

      בכל תיק פלילי עשוי להיות פוטנציאל להעלאת טענה מקדמית כנגד עצם הגשת כתב האישום. עם זאת, המרחק בין קיום בסיס להעלאת טענה לביטול כתב האישום לבין החלטה אופרטיבית של בית המשפט להיענות לבקשה הוא רב. בתי המשפט ייטו לבטל אישום רק במקרים שבהם קיים פגם מובהק שאינו ניתן לריפוי, במסגרת אחת מעשרת הטענות המקדמיות אותן יכול הנאשם להעלות במהלך המשפט.

      ביטול כתב אישום - שאלות נפוצות

      איך מגישים בקשה לביטול כתב אישום?

      אין טופס הגשה מיוחד לבקשה לביטול כתב אישום. במקום זאת, כבר לאחר הזימון לחקירה במשטרה, יש להיוועץ בעורך דין פלילי. כדי לבטל את כתב האישום, על עורך הדין לנהל משא ומתן עם הגורם התובע. ניתן לבטל כתב אישום עוד לפני שהוא מוגש לרשות התביעה, במסגרת הליך שימוע המתנהל מול התביעה ואף לאחר שכתב האישום הוגש.

      באילו מקרים בקשה לביטול כתב אישום צפויה להתקבל?

      בקשה לביטול כתב אישום צפויה להתקבל אם בית המשפט משתכנע שאין בתיק הרלוונטי עניין לציבור, אם לחשוד לא נערך שימוע כדין בטרם הגשת כתב האישום, אם כתב האישום הוגש באופן החורג מכללי ההגינות והצדק (לדוגמא: אם רק אדם אחד מואשם בפשע שעוד חשודים ביצעו אותו), וכן אם התביעה מגיעה להסדר מותנה עם הנאשם (אפשרות זו רלוונטית רק אם לנאשם מיוחסת עבירה מסוג עוון).

      מהן ההשלכות של חזרה מאישום?

      הדבר תלוי בשאלה מתי מתרחשת החזרה מהאישום. אם החזרה מהאישום מתרחשת עוד בטרם הנאשם השיב לאישום במהלך דיון ההקראה – אין צורך באישור בית משפט כדי שהתביעה תחזור בה מהאישום, וכתב האישום מבוטל. אם הנאשם כופר באשמתו, או מודה בה, החזרה מהאישום טעונה אישור מבית המשפט, ועל התביעה לנמק את בקשתה, ואם בית המשפט מאשר את החזרה מהאישום, פירוש הדבר הוא שהנאשם מזוכה מהאישום.

      האם ניתן להגיש מחדש כתב אישום שבוטל?

      סעיף 94 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שכל עוד כתב האישום בוטל בטרם הנאשם השיב לאישומו – ניתן להגיש את כתב האישום מחדש. אם כתב האישום בוטל לאחר שהנאשם השיב לאישומו – לא ניתן להגיש את כתב האישום מחדש.

      *אנחנו עושים מאמצים לדייק בתוכן המופיע באתר כתב אישום פלילי outlawcrime ועדיין – יובהר כי התוכן אינו תחליף לייעוץ משפטי אישי. המסתמך על האמור – עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-8044023 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף