נהיגה בשכרות הינה עבירה פלילית חמורה אשר העונש בגינה הוא מינימום 24 חודשים של פסילת רישיון הנהיגה. אולם וכפי שיובא להלן, ישנם מקרים בהם ניתן להגיע להסדר מקל החורג מהעונש המינימלי שקבוע בחוק.
תחילה, כיצד מאתרים נהגים שיכורים?
משטרת ישראל מופקדת על איתור וביצוע בדיקות שכרות לנהגים ברחבי הכבישים השונים. לשם כך מבצעת המשטרה מפעם לפעם מבצעי אכיפה אשר במסגרתם פורסת המשטרה מחסומים בכבישים ועורכת בדיקות שכרות בקרב נהגים.
בדיקת שכרות מתבצעת באופן דו שלבי :
- שלב א' מהווה סינון ראשוני ואקראי, אשר מתבצע באמצעות מכשיר קומפקטי וזול המכונה "נשיפון". מדובר בבדיקה המודדת אינדיקציה להימצאות אלכוהול בדרך זריזה וזולה.
אופן הבדיקה מתבצע על ידי נשיפה לתוך פיית מכשיר הנשיפון וזמן קצר לאחר מכן תתקבל תוצאת הבדיקה. אם תוצאת הבדיקה מתחת לקבוע בחוק, ישוחרר הנהג להמשיך לדרכו ואילו אם תוצאת הבדיקה מעל הקבוע בחוק, יעוכב הנהג להמשך בדיקת שכרות.
- שלב ב' הנהגים שכשלו בבדיקת הנשיפון יעכבו לתחקור ולהמשך בדיקת שכרות. מדובר למעשה בשלב איסוף ראיות על ידי המשטרה כנגד הנהג. הנהג החשוד יעבור בדיקת "ינשוף" הנחשבת לראייה מהימנה יותר מבדיקת הנשיפון ובניגוד אליו גם קבילה בבית משפט, ובלבד שהמכשיר כויל כהלכה ועומד בבדיקות תקן תקופתיות.
נוסף לבדיקת הינשוף, תבוצע לנהג גם בדיקה סוג של קוגניטיבית, בה הוא יתבקש לבצע משימות פשוטת כמו הליכה בקו ישר ועמידה בעצמית עניים כאשר הדבר יתועד בכתב ואפילו גם יצולם ויוקלט.
כשלתי בבדיקת שכרות, מה ההשלכות?
נגד נהגים שכשלו בבדיקת שכרות יוגש בו במקום כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות. בנוסף לכך ובמרבית המקרים, כאשר קצין משטרה נוכח במקום, בסמכותו לפסול מנהלית לאלתר את רישיון הנהיגה למשך 30 ימים וכן להשבית מנהלית את הרכב לפרק זמן זהה. וככל שלנהג קיים רישום קודם אז אף לתקופה של 60 ימים והכל בטרם הרשעת הנהג בדין.
כמו כן, חומרת העונש הצפוי בגין נהיגה בשכרות תלויה בנסיבות המקרה אך מדובר בעבירה פלילית חמורה שהעונש המינימלי הוא 24 חודשי פסילה ובמקרים מסוימים גם מוטל מאסר בפועל. מעבר לכך ובשל כך שתקפות פסילת הרישיון צפויה להיות מעבר לשנה, ייאלץ נהג שהורשע בעבירה לעבור מחדש מבחן נהיגה, עיוני ומעשי, וכן ביצוע בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
הדרך להסדר טיעון
יש לבחון כל מקרה לגופו על נסיבותיו באם לנקוט בטקטיקה של חתירה להסדר טיעון או "ללכת עד הסוף" ולהוכיחו חפות מאשמה בבית המשפט לתעבורה. הסדר הטיעון עשוי להיות קל מהעונש הקבוע בחוק, מאחר שבנסיבות מסוימות פקודת התעבורה מאפשרת לבית המשפט לחרוג מהעונש המינימלי הקבוע לעבירה, אולם מנגד בית המשפט אינו צד להסדר ולפיכך אינו מחויב לקבלו.
כמו כן, הסדר הטיעון מתאפשר רק במקרים בהם הנאשם מודה בעבירות המיוחסות לו, בדרך כלל, בתמורה לנסיגה מחומרת האישום או להפחתה של חלק מהאישומים המיוחסים לו בכתב האישום.
כך לדוגמה, במקרים מסוימים במסגרת ההסדר, עשויה התביעה לתקן את כתב האישום מעבירה של נהיגה בשכרות לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. ההבדל הוא דרמטי! מכיוון שבעוד שהעונש המינימלי בגין נהיגה בשכרות הוא 24 חודשים פסילה כאמור, העונש בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול נמוך ועומד על 3 חודשים פסילה בלבד.
רוב המקרים בהם ניתן להגיע בסבירות גבוהה להסדר טיעון יהיו מותנים בכך שלא מדובר בנהג צעיר או חדש וכן גם לא בנהג מקצועי. בנוסף, גם למידת האלכוהול שהתגלתה יהא משקל חשוב על מנת להוביל להסכמת הצדדים בדבר הסדר טיעון.
מלבד זאת, גם מצידה של התביעה להסדר טיעון עם הנאשם יש יתרונות כמו למשל שיקולי יעילות המערכת וקיצור זמן ההליך בצירוף הרצון להגיע למיצוי הדין באופן מהיר עם הנאשם.
סיכום
עבירה של נהיגה בשכרות נחשבת לעבירה פלילית חמורה שעשויה אף להוביל לעונש מאסר בפועל. עם זאת, כל מקרה ייבחן לגופו, ובמקרים מסוימים ניתן בהחלט להגיע להסדר מקל מהעונש הקבוע בחוק.