מידע חשוב לנפגעי רשלנות רפואית

מה צריך לדעת? אם נפגע מטיפול רשלני ואתה מעוניין להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש כמה דברים שכדאי לדעת. איך בוחרים עורך דין מתאים, כמה עולה הגשת תביעה ברשלנות רפואית ועוד שאלות חשובות.

בישראל מוגשות מדי שנה, תביעות רבות בגין רשלנות רפואית והנפגעים מקבלים פיצוי כספי בגין הנזק אשר נגרם להם. כאשר אדם נפגע כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, עליו להקפיד על תיעוד מלא היות שככל שהתיעוד הרפואי יהיה מקיף יותר, כך התביעה מבוססת יותר.

הגשת תביעה כלשהי דורשת עמידה בזמנים על מנת שלא לעבור את תקופת ההתיישנות. כך גם הדבר לגבי תביעות רשלנות רפואית, אותן ניתן להגיש עד 7 שנים מיום האירוע הרשלני. על כן, כל הנפגע כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, אל לו להתמהמה בהגשת התביעה, פן תחלוף לה תקופת ההתיישנות.

ציבור הנפגעים אינו תמיד יודע כי מדובר בהליך ארוך למדי, היות שהמוסדות הרפואיים הנתבעים, אינם ממהרים לשאת באחריות ולהוציא כסף מכיסם. על כן, נדרש אורח רוח בעניין זה.

נפגעי רשלנות רפואית צריכים לבחור בקפידה את עורך הדין אשר ייצג אותם בכל ההליך המשפטי. עוד חשוב לדעת כי תביעת רשלנות רפואית דורשת הוצאה כספית גבוהה עבור חוות הדעת של המומחה הרפואי. כמו כן, כדאי לדעת כי לא בכל מקרה תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית והדבר תלוי במבחן הטיפול הסביר. על כל אלו, נדון בהרחבה להלן.

רשלנות רפואית – בחירת עורך הדין

תחום הרשלנות הרפואית שייך לדיני הנזיקין אך מדובר בהתמחות ייחודית ביותר, המחייבת פנייה אל עורכי דין המתמחים בתחום זה. ישנם משרדי נזיקין אשר אינם עוסקים כלל ברשלנות רפואית [2] וישנם אחרים שזוהי התמחותם המרכזית.

רצוי להיפגש עם מספר עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית, להציג בפניהם את עובדות המקרה ולשמוע את חוות דעתם, טרם  בחירת עורך הדין שיטפל בתיק. בתחום הנזיקין בכלל וברשלנות רפואית בפרט, לא נוהגים עורכי הדין לגבות תשלום עבור פגישת ייעוץ ראשונה אך כדאי לברר עניין זה טלפונית, טרם קביעת פגישה.

אנחנו מזמינים אתכם לשאול שאלות נוספות בנושא בפורום רשלנות רפואית של אתר הפורומים המשפטיים.

תביעות רשלנות רפואית הן תביעות סבוכות ועל כן, טיפול בהן חייב להימסר לעורך דין מיומן ובעל ניסיון בלבד. מומלץ לפנות אל עורך דין אשר מכיר את שני צידי המתרס, קרי, עורך דין אשר ייצג בעבר מוסדות רפואיים ומכיר היטב את טענות ההגנה האפשריות של הצד השני.

עלות חוות הדעת

כאשר אדם מגיש תביעת פיצויים, הוא מקווה כי תביעתו תידון במהרה, על מנת שיוכל לקבל את כספי הפיצויים המגיעים לו. אולם, כאשר מדובר בתביעת רשלנות רפואית, זו נוטה להימשך זמן רב ועל כן, נפגעי רשלנות רפואית המגישים תביעה, נאלצים להיות סבלניים, עד לסיומו של ההליך המשפטי. לא זאת בלבד, אלא שהתובע ייאלץ להוציא הוצאה כספית גבוהה למדי, בעבור חוות דעת של מומחה רפואי, אותה יש להגיש יחד עם כתב התביעה.

תביעת רשלנות רפואית אשר תוגש ללא חוות דעת רפואית התומכת בטענת הרשלנות, תידחה. על כן, אין זו שאלה של בחירה אלא עניין שבחובה. נפגע רשלנות רפואית, מוכרח להגיש עם תביעתו, חוות דעת של מומחה רפואי.

עלות חוות הדעת משתנה בהתאם למומחה ובהתאם למורכבות המקרה, אולם בעניין זה, לא כדאי לחסוך. רצוי מאוד לפנות למומחה מוכר, בעל שם בתחומו, אשר בתי המשפט מעניקים משקל רב לדעתו המקצועית.

סטנדרט העבודה הסביר

בכל הנוגע אל רשלנות רפואית, חשוב להבין כי  טיפול רשלני הוא טיפול שאינו עומד בסטנדרט העבודה הסביר. על כן, בתי המשפט אינם מטילים אחריות בגין רשלנות רפואית על כל מקרה של טעות בשיקול הדעת, אלא רק כאשר הטעות הוא ההתנהגות של הגורם המטפל, לקתה בחוסר סבירות. טעויות בשיקול הדעת המצויות במתחם הסבירות, לא ייחשבו כרשלנות, אף אם הן גרמו נזק למטופל. הדבר נקרא בעגה המשפטית – סטנדרט הטיפול הסביר.

כמו כן, יש להכיר את ארבעת התנאים לקיומה של רשלנות רפואית והם קיומה של חובת זהירות, הפרתה, גרימת נזק וקשר סיבתי בין הנזק למעשה הרשלני. רופאים יכולים לשגות ולהפעיל שיקול דעת מוטעה. כאשר מדובר בטעויות אשר מצויות במתחם הסבירות, לא תוטל על הרופא ועל המוסד הרפואי אחריות בגין רשלנות רפואית, למשל:

   1. העדר אבחון: כאשר רופא נכשל באבחון של מחלה מסוימת, ייתכן כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית אך היה ומדובר במחלה נדירה ביותר הקשה מאוד לאבחון, ייתכן כי בית המשפט יחליט שלא להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית.

   2. חוסר במידע: טעות שביצע רופא, אשר נגרמה עקב חוסר במידע מן המטופל, ייתכן מאוד שלא תיחשב כרשלנות רפואית. לדוגמא, כאשר המטופל הסתיר מהרופא המטפל בו את ההיסטוריה הרפואית שלו או פרטים מהותיים על מצבו הבריאותי.

   3. אשם תורם: נתבע בגין רשלנות רפואית, מעלה פעמים רבות טענת הגנה של אשם תורם ומשמעותה כי המטופל לא נהג כמטופל סביר. במקרה שכזה, תתחלק האחריות בין התובע לנתבע.ניתוק הקשר הסיבתי : במקרים בהם הצליח הנתבע להוכיח כי קיים אירוע אשר ניתק את הקשר הסיבתי בין התנהגותו לבין הנזק, לא תוטל עליו אחריות בגין רשלנות רפואית.

לסיכום: נפגעי רשלנות רפואית המעוניינים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, חייבים לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום זה. כמו כן, יש לשמור על תיעוד רפואי מלא, על מנת לבסס את התביעה. תביעות רשלנות רפואית כרוכות בהוצאה כספית משמעותית והיא התשלום עבור חוות דעת מומחה.