ועדת שחרורים הינה הגוף אשר מוסמך להחליט על שחרור על תנאי של אסיר. מדובר למעשה בשחרור מוקדם ועל כן מדובר בשחרור על תנאי ולא בשחרור רגיל של אסיר אשר סיים לרצות את כל תקופת עונשו.
אסיר שנגזרו עליו 6 חודשי מאסר ומעלה אשר סיים לפחות שני שליש מתקופת המאסר, רשאי לפנות אל ועדת שחרורים בבקשה לקבל שחרור על תנאי.
ועדת שחרורים לוקחת בחשבון מרכיבים שונים בהחלטתה האם לאשר שחרור על תנאי או אם לאו. אישור שחרור על תנאי משמעותו כי ועדת שחרורים סבורה כי האסיר ראוי לשחרור מוקדם, טרם הסתיימה תקופת המאסר שנגזרה עליו. למותר לציין כי במידה ויש חשש כי האסיר מהווה סכנה לחברה, ועדת שחרורים לא תאשר את בקשתו.
שיקוליה של ועדת שחרורים
ועדת שחרורים אוחזת בידה סמכות חשובה ביותר אשר מטיבה מצד אחד עם זכותו של אדם לחירותו ומאידך, מוציאה לחופשי אדם שהורשע בעבירה טרם הסתיימה תקופת מאסרו. ניתן בהחלט לומר כי זוהי סמכות שנויה במחלוקת אך אין חולק על כך כי עליה להשתמש בסמכותה בזהירות רבה. מהם השיקולים העומדים בפני ועדת שחרורים בבואה להחליט בבקשת שחרור:
חומרת העבירה – השאלה המרכזית היא חומרת העבירה שכן ככל שהעבירה שביצע האסיר חמורה יותר, כך נשקפת סכנה גדולה יותר לציבור אם האסיר יבחר לפשוע שוב.
נסיבות העבירה – לעיתים מדובר בעבירה חמורה אך נסיבותיו הספציפיות של האסיר מקלות עמו ומאפשרות לשקול בחיוב שחרור מוקדם. לעיתים נסיבות העבירה הן קשות ומקטינות את הסיכוי לשחרור מוקדם.
התנהגות האסיר – פרמטר חשוב ביותר בהחלטתה של ועדת שחרורים היא התנהגותו של האסיר במהלך ריצוי העונש. למותר לציין כי ככל שהאסיר התנהג בצורה טובה יותר, ממשומעת יותר, כך ניתן לסבור כי האסיר למד את הלקח ושינה את דרכיו בתקופת המאסר.
עבר פלילי וכתבי אישום תלויים – ועדת שחרורים לוקחת בחשבון את עברו הפלילי הקודם של האסיר, אם ישנו וכמו כן תבחן האם ישנם כתבי אישום תלויים ועומדים כנגד האסיר בעת הדיון בבקשתו לשחרור מוקדם.
חוות הדעת
סקרנו את השיקולים המרכזיים העומדים בפני ועדת שחרורים בבואה להחליט על שחרור על תנאי. לצד השיקולים הללו, עומדת לנגד עיניה של ועדת שחרורים גם חוות הדעת של רש"א, הרשות לשיקום האסיר. במקרים שונים, תלוי בסוג העבירה יכול שתוגשנה בנוסף לחוות הדעת הזו גם חווות דעת אחרות כגון חוות דעת מטעם המב"ן – המרכז לבריאות הנפש או חוות דעת מטעם אלמ"ב, אלימות במשפחה. חווות הדעת הללו מבקשות לקבוע את ההשלכות שיש לשחרור מוקדם מצד קורבנות העבירה והאם האסיר מסוכן לציבור.
חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר מקבלת משקל רב בהחלטה של ועדת שחרורים. חוות הדעת אשר יכולה להוביל להחלטה כי האסיר ישוחרר על תנאי, היא חוות דעת אשר תקבע כי האסיר יכול להשתלב במסגרת תעסוקתית כלשהי וכי הוא בר שיקום.
חוות דעת אשר קובעת כי אין בנמצא תוכנית שיקום או תעסוקה מתאימות לאסיר או שהוא אינו בר שיקום, קרוב לוודאי תוביל לכך כי בקשתו של האסיר תידחה. יצוין כי באפשרותו של האסיר להציג בפני ועדת שחרורים חוות דעת של מומחה מטעמו אשר תראה כי קיימת תוכנית שיקום או תוכנית תעסוקתית מתאימה לאסיר.
חשוב להדגיש כי כאשר בקשתו של אסיר לשחרור מוקדם נדחית, באפשרותו להגיש בקשה נוספת רק כעבור 6 חודשים.
ייצוג עו"ד בועדת שחרורים
האם יש צורך בייצוג של ערך דין בדיון של ועדת שחרורים? התשובה לכך היא בהחלט כן. מומלץ לאסיר להגיע אל ועדת שחרורים כאשר הוא מיוצג על ידי עורך פלילי אשר מכיר את אופן התנהלותה של ועדת שחרורים. עורך הדין יעשה את עבודת ההכנה הדרושה בהתחשב בכל הגורמים אשר חוות דעתם משפיעה על החלטתה של ועדת שחרורים. כמו כן, עורך דין יכול לייעץ בעניין הצורך להביא מומחה פרטי מטעמו של האסיר שיציג תוכנית שיקום או עבודה שיכולה להתאים לאסיר.
חשיבות נוספת של הייצוג היא הצגה נכונה של עמדתו של האסיר בעניין השחרור המוקדם. האופן שבו עורך דין בעל מקצוע וניסיון יכול להציג את נסיבותיו של האסיר וכוח השכנוע שלו, בוודאי
עולים בכמה מונים על יכולתו של האסיר לעשות כן. יש גם לקחת בחשבון כי דחייתה של הבקשה משמעותה המתנה של 6 חודשים לפחות טרם הגשת בקשה נוספת ועל כן במובנים רבים מדובר על הזדמנות חד פעמית ועל כן כדאי למקסם את הסיכויים לשחרור מוקדם.
ועדת שחרורים מחזיקה בידיה סמכות רבת חשיבות הן לקורבן העבירה הפלילית והן לציבור כולו. סקרנו במאמר זה את השיקולים העומדים בפניה של ועדת שחרורים בבואה להחליט אם לשחרר אסיר שחרור מוקדם על תנאי או שמא לסרב לבקשתו לשחרור מוקדם. זו אינה החלטה קלה בשום מקרה ויש לאזן בין זכותו של אסיר ששינה דרכיו להשתקם ולצאת אל החברה לבין ביטחונו של הציבור.