מעצר עד תום ההליכים הוא מעצר שניתן להטיל על נאשם, קרי, אדם אשר הוגש נגדו כתב אישום. כל עוד אדם נותר בגדר חשוד, ניתן לעצור אותו למעצר ימים, מעצר המוגבל ל -30 יום רצופים בכל תקופת מעצר.
כל מעצר, יהיה אורכו אשר יהיה, פוגע בחירותו של אדם וזוהי כמובן הזכות החשובה ביותר שיש לכולנו, הזכות לחירות. מעצר עד תום ההליכים הוא הפגיעה החמורה ביותר בזכות זו משום שמדובר במצב שבו אדם נותר במעצר תקופה ארוכה וזאת מבלי שנמצא אשם בעבירות המיוחסות לו.
לאור העובדה כי מעצר עד תום ההליכים פוגע בחופש התנועה של הנאשם, נקבעו בחוק תנאים ברורים לביצועו של מעצר עד תום ההליכים. אחד מן התנאים הללו הוא חובת מינוי סנגור כלומר, טרם יתקיים דיון לגבי מעצר עד תום ההליכים, יש לוודא כי לנאשם יש ייצוג ואם הוא אינו מיוצג, חובה למנות לו סנגור.
מעצר עד תום הליכים – התנאים
מעצר עד תום ההליכים פירושו כי הנאשם יוותר במעצר עד למתן פסק דין בעניינו. למותר לציין כי משפט פלילי יכול לקחת זמן רב ועל כן מדובר בפגיעה חמורה בחירותו של הנאשם.
יש לזכור כי על אף שהוגש כתב אישום, הנאשם טרם הורשע בדין ועל כן הינו בחזקת חף מפשע. המשמעות היא כי מעצר עד תום הליכים מותיר אדם שטרם הורשע מאחורי סורג ובריח.
לאור כל האמור לעיל, קבע המחוקק תנאים וקריטריונים אשר צריכים להתקיים טרם יאשר בית המשפט מעצר עד תום ההליכים:
- בסיס ראייתי : התביעה אשר הגישה בקשה למעצר עד תום ההליכים, צריכה להראות לבית המשפט כי קיים בסיס ראייתי לאשמתו של הנאשם. יובהר כי בית המשפט אינו בוחן את אשמתו או חפותו של הנאשם אלא אך ורק את הפוטנציאל הראייתי הטמון בראיות התביעה. חובתה של הפרקליטות להראות כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
- קיומה של עילת מעצר : צריכות להתקיים אחת מעילות המעצר הבאות:
א. חשש לשיבוש הליכי משפט – קיים יסוד סביר להאמין כי הנאשם ינסה לשבש את מהלכו התקין של המשפט לדוגמא, על ידי השפעה על עדים או על ידי התחמקות מההליכים.
ב. שלום הציבור – יש יסוד סביר להאמין כי הנאשם מסוכן לציבור.
ג. חזקת המסוכנות – בעבירות חמורות מאוד קיימת חזקת מסוכנות על פיה הנאשם מסכן את ביטחונו של הציבור.
- העדר חלופת מעצר – מעצר עד תום ההליכים פוגע קשות בזכות לחירות ועל כן רק היכן שאין חלופת מעצר, יורה בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים.
- הנאשם מיוצג – לאור החומרה הרבה של מעצר עד תום ההליכים, נקבע בחוק כי הנאשם חייב להיות מיוצג על ידי סנגור בעת הדיון במעצר עד תום ההליכים. אם הנאשם אינו מיוצג, קיימת חובה למנות לו סנגור אלא אם הודיע כי אין ברצונו להיות מיוצג.
חובת מינוי סנגור
מעצר עד תום ההליכים מחייב את מינויו של סנגור לנאשם. זאת בניגוד למצב של מעצר ימים שבו אין חובה למנות לחשוד סנגור אם הוא אינו מיוצג. מדוע קיימת חובת מינוי סנגור טרם יתקיים בדיון בעניין מעצר עד תום ההליכים?
הסיבה לכך היא הפגיעה החמורה בחופש התנועה ובזכות לחירות אשר נגרמת לנאשם שנגזר עליו מעצר עד תום ההליכים. הנאשם אשר טרם הורשע בבית המשפט, מצוי עדיין בחזקת חף מפשע אך למרות זאת התביעה מבקשת כי יישאר במעצר עד למתן פסק הדין בעניינו. לפיכך, ישנה חובת מינוי סנגור הבאה לוודא כי הנאשם יוכל לטעון טענות הגנה כנגד מעצר עד תום ההליכים.
מעצר ימים
לשם השלמת התמונה, נסביר עתה בקצרה מהו מעצר ימים. כאשר אדם חשוד בביצוע עבירה וטרם הוגש נגדו כתב אישום, ניתן לעצור אותו לתקופת זמן קצרה ומעצר זה נקרא מעצר ימים. מטרתו של מעצר ימים הוא לאפשר למשטרה לחקור את החשוד בנוגע לעבירה ולמנוע את התחמקותו מחקירה. מטרתו של מעצר עד תום ההליכים שונה והיא נועדה לשם הגנה על שלום הציבור ושמירה על הליך משפטי תקין.
מעצר ימים מוגבל לתקופה של 30 יום רצופים. במידה והחשוד משתחרר ממעצר, ניתן לעצור אותו שוב לתקופה נוספת של עד 30 יום. בנסיבות מיוחדות, ניתן להאריך את המעצר עד ל-45 יום רצופים וזאת כאשר מוגשת בקשת מעצר באישורו של היועץ המשפטי לממשלה.
מעצר עד תום ההליכים הוא מעצר אשר פוגע פגיעה מהותית וחריפה בזכות האדם לחירות. למרות כי הוגש כתב אישום, הנאשם טרם הורשע בדין ולכן הינו בחזקת חף מפשע. בשל הפגיעה החמורה בחופש התנועה שנגרמת לנאשם עקב מעצר עד תום ההליכים, קבע המחוקק תנאים ברורים אשר מוכרחים להתקיים טרם יאשר בית משפט מעצר עד תום ההליכים.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר