בקשת חנינה מנשיא המדינה (מדריך משפטי)

מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה, לנשיא ישנה סמכות ייחודית להעניק חנינות מסוגים שונים, לכל אדם שמגיש בקשה מתאימה. הנשיא אינו מהווה ערכאת ערעור על גזר דינו של בית המשפט, והוא יעניק חנינה במקרים ייחודים ורק לבקשות העומדות בתנאים המפורטים בחוק. לרוב, מדובר בתהליך ארוך, שיכול לקחת בין מספר חודשים ועד לשנה, תלוי באופי התיק ובדחיפות הבקשה.

תנאים להגשת בקשת חנינה

ראשית, על הנאשם למצות את כל ההליכים המשפטיים בתיק, ובכללם ערעורים, בקשות למשפט חוזר ובקשות לדיונים נוספים. כמו כן, בקשת חנינה ניתן להגיש רק לאחר שפסק הדין הפוך לחלוט, קרי – לא ניתן עוד לערער עליו.

מי שיכול להגיש את בקשת החנינה הוא אחד מאלו:

1. הנאשם עצמו;
2. בני משפחתו מדרגה ראשונה;
3. עורך הדין מטעמו.

במקרה בו הנשיא דחה את בקשת החנינה, לא ניתן לערער על כך, אך המבקש יכול להגיש בקשה חדשה בחלוף שישה חודשים, אם חל שינוי נסיבות משמעותי מעת הגשת הבקשה הראשונה. בנוסף, אדם שכבר קיבל חנינה בעברו, יכול להגיש בקשת חנינה נוספת, שכן אין מגבלה הגשת בקשות לחנינה.

סוגי בקשות החנינה אותן ניתן לבקש

1. קיצור נשיאת עונש מאסר: נאשם אשר הורשע ונגזר עליו עונש מאסר בפועל או בדרך של עבודות שירות, רשאי להגיש בקשה לחנינה מהמאסר, קיצור תקופת המאסר או המרת המאסר בעונש אחר.
2. קיצור תקופת התיישנות ומחיקת רישום פלילי: נאשם אשר הורשע בבית משפט פלילי, רשאי להגיש בקשה לטובת קיצור תקופת ההתיישנות על העבירה בה הורשע, או למחיקת רישומו הפלילי.
3. הקלה בקנסות מטעם בית המשפט ובקנסות תעבורה: אדם אשר נגזר עליו תשלום קנס כספי לקופת המדינה, רשאי להגיש בקשה להקלה בקנס, לאחר שמוצו נגדו כל ההליכים במרכז לגביית קנסות.
4. קיצור תקופת פסילת רישיון נהיגה: נאשם שרישיון הנהיגה שלו נשלל לטווח זמן ארוך, לרוב בגין הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות או הריגה בתאונת דרכים, רשאי להגיש בקשה לנשיא המדינה בבקשה לאחת משתי סוגי חנינות – או בקשה לקיצור תקופת שלילת רישיון הנהיגה, או להמרת שלילת הרישיון בעונש אחר.
5. בקשה של אסיר עולם לקציבת עונשו: אסיר שהוטל עליו עונש של מאסר עולם או מספר מאסרי עולם, יכול להגיש בקשה לנשיא המדינה לחנינה ולקציבת עונשו.

מתי סמכות החנינה אינה חלה?

ישנם מקרים בהם הנשיא אינו מוסמך להעניק חנינה, ואלו הם:

1. בקשות שעניינן תנאי הכליאה של אסירים, ובתוך כך: שחרור אסיר בתום ריצוי שני שליש מעונשו, חופשות לאסיר מהכלא, העברת אסיר מכלא אחד למשנהו, ותנאי כליאה אחרים;
2. בקשות שעניינן תיקים פתוחים (תיקי מב"ד) – תיקי משטרה הממתינים לבירור דין;
3. בקשות שעניינן תיקי משטרה סגורים – תיקים שנסגרו בעילה של נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין או בעילה של חוסר ראיות;
4. תיקים הנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון.

השיקולים אותם שוקל הנשיא בבואו להעניק חנינה

בקשת חנינה תתקבל רק כאשר קיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן אשר מצדיקות את קבלת הבקשה, לקיצור העונש או המרתו בעונש קל יותר. לפיכך, על הנשיא לשקול את השיקולים הבאים:

1. שיקולי צדק ורחמים;
2. שיקולים הנוגעים למצב הבריאותי או הנפשי של מבקש הבקשה;
3. שיקולים הנוגעים לעשיית צדק או תיקון תוצאה לא צודקת במשפט;
4. מקרים בהם יש חשש לעיוות דין או לטעות משפטית;
5. מקרים בהם חל שינוי משמעותי בחייו של הנאשם או של הקרובים אליו, אשר לא היו בפני בית המשפט עת גזר את דינו, למשל: מצב משפחתי קשה מאוד במשפחתו של הנאשם, או הליכי שיקום יוצאי דופן שעבר.

הפרוצדורה בהגשת בקשת החנינה

תחילה, בקשת החנינה מגיעה למחלקת החנינות שבמשרד המשפטים, אשר אוספת מידע רלוונטי בנוגע למבקש הבקשה. המחלקה מבקשת, בין היתר, מידע מבית המשפט בו נדון תיקו של המבקש, את רישומו הפלילי, מידע מודיעיני המגיע ממשטרת ישראל או משירות בתי הסוהר ומידע מגופים רלוונטיים נוספים.

לאחר קבלת כלל המידע, מגבשת המחלקה חוות דעת, ומעבירה אותה לשר המשפטים. שר המשפטים מעיין בבקשת החנינה, ומגבש המלצה האם להיענות לבקשת החנינה או לדחות אותה. לאחר מכן, הבקשה, בצירוף ההמלצה וחוות דעת ממשרד המשפטים, מגיעה אל נשיא המדינה. הנשיא מעיין בכל המידע הרלוונטי, ובסופו של דבר מחליט האם להעניק את החנינה או לסרב לבקשה.

סיום

לנשיא המדינה כוח רב בהענקת חנינה מסוגים שונים, אך זו ניתנת במשורה ובמקרים חריגים המצדיקים זאת. בבואו לבחון בקשת חנינה, שוקל הנשיא שיקולים שונים, ובהם שיקולים הנוגעים הן לנאשם עצמו והן לתיק הפלילי. כלל יסוד הוא, שבקשת חנינה תוגש רק לאחר שמוצו כלל ההליכים המשפטיים הקיימים בתיק במסגרתו נגזר על הנאשם העונש, לרבות הליכי הערעור.