זכויות הורים וילדים בבית המשפט לנוער (מדריך משפטי)

בתי המשפט לנוער מוסמכים לפעול הן בתחום האזרחי והן בתחום הפלילי. הכלל הוא, שבעבירות בהן נאשם קטין, ידון בית משפט לנוער.

בתי משפט לנוער שמים לנגד עיניהם את שיקום הקטין-הנאשם, ולפיכך סדרי הדין הנהוגים – הן בנוגע לקטינים והן בנוגע להוריהם, שונים מסדרי דין בבתי משפט רגילים, בהם הדגש הוא מיצוי מלוא הדין עם הנאשם.

מיהם הקטינים שענייניהם נדונים בבית המשפט לנוער?

קטין הוא אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

גיל האחריות הפלילית בישראל הוא מעל לגיל 12, ולפיכך, לא ניתן להעמיד לדין קטין על עבירות שביצע טרם הגיע לגיל זה. על מנת להעמיד לדין קטין מעל גיל 12 ומתחת לגיל 13, נדרש אישור של קצין מבחן.

זכויות ההורים בבית המשפט לנוער

להורים שכנגד ילדיהם הוגש כתב אישום בבית המשפט לנוער, ישנן מספר זכויות במסגרת ההליך הפלילי:

1. על בית המשפט להמציא להורה העתקים של ההזמנה לדין שקיבל הקטין ושל כתב האישום;
2. כל הורה זכאי לנכוח בדיונים הנערכים בעניינו של ילדו הקטין, אלא אם בית המשפט מנע זאת ממנו;
3. מנגד, הורה אינו חייב להיות נוכח בדיון, אך ישנם מקרים בהם בית המשפט יכול לכפות על ההורה להתייצב בדיון.
4. כל בקשה שהקטין רשאי להגיש, הורהו רשאי להגיש במקומו;
5. הורה רשאי לחקור עדים ולהשמיע טענות במשפט במקום הקטין או יחד עימו;
6. להורה ישנה זכות להביע את עמדתו טרם שבית המשפט מקבל החלטה בנושאים שונים הקשורים לדרכי הטיפול בקטין.

זכויות הקטינים-הנאשמים בבית המשפט לנוער

העיקרון המנחה את רשויות התביעה והשפיטה הוא הרצון לשקם את הקטין ולעזור לו לחזור למסלול חיים נורמטיבי. לפיכך, מטרתם של ההליכים המתבצעים בעניינו של הקטין, היא לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בו ולמנוע את ההידרדרות שלו לעולם הפשיעה והעבריינות.

מתוך כך, נקבעו כללים רבים הנוגעים לניהול הליך פלילי נגד קטין בבית משפט לנוער, ובהם:

1. לכל קטין שהוגש כנגדו כתב אישום, ישנה זכאות לייצוג משפטי בהליך הפלילי על ידי סנגור ציבורי, ללא קשר למצבו הכלכלי.
2. בניגוד לכלל הרווח בבית משפט רגיל, בבית משפט לנוער, כלל פומביות הדיון לא חל והדיון מתנהל בדלתיים סגורות. לפיכך ישנו חיסיון על פרוטוקולי הדיון, על פסק הדין ועל פרטים מזהים שונים הנוגעים הקטין (למעט מספר חריגים המצוינים בחוק). כמו כן, אנשים שאינם קשורים לדיון רשאים להיות נוכחים בו רק בהסכמה של בית המשפט.
3. על מנת להעמיד לדין נאשם-קטין יחד עם בגיר, יש צורך באישור של היועץ המשפטי לממשלה.
4. מרגע סיום החקירה במשטרה, ישנה תקופת התיישנות קצרה במיוחד של שנה, לצורך העמדה לדין. אם חלפה השנה והתביעה עדיין מעוניינת להעמיד לדין, יש לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.
5. נאשם שביום ביצע העבירה היה קטין, וביום הגשת כתב האישום כנגדו מלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 19 שנים, הדיון בעניינו יתנהל בפני בית משפט לנוער. בנוסף, אם ביום ביצוע העבירה הנאשם היה קטין וביום הגשת כתב האישום כבר מלאו לנאשם 19 שנים, הדיון יתנהל בפני בית משפט רגיל, אך חלק מסדרי הדין שחלים בבית משפט לנוער, יחולו גם בעניינו.

סדרי הדין המיוחדים בבית המשפט לנוער

בבית משפט רגיל הנוהג הוא להרשיע את הנאשם ולהעמיד לחובתו הרשעה פלילית. מנגד, כאשר בית משפט לנוער החליט שקטין ביצע עבירה פלילית, הוא יקבע זאת בהכרעת הדין, אך עדיין לא ירשיעו, ויורה על הגשת תסקיר של קצין מבחן.

לאחר ששירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של הקטין, בית המשפט לנוער ינקוט באחת מאפשרויות אלו:

1. הרשעת הקטין וגזירת דינו. במקרה זה, על קטין שבשעת קביעת עונשו טרם מלאו 14 שנים, לא ניתן להטיל מאסר בפועל. מעבר לכך, ניתן לצוות על החזקה של קטין במעון נעול, במקום להטיל עליו מאסר.
2. ציווי על דרך טיפולית אחרת, ללא הרשעה. בתוך כך ניתן לצוות על שהייה של הקטין במעון יומי או במעון נעול, העמדת הקטין בצו מבחן, לחייב את הקטין או ההורה בתשלום קנס, הוצאות המשפט או פיצוי לנפגע העבירה, ועוד;
3. פטירת הקטין בלא צו, וללא הרשעה (אזהרה בלבד).

סיום

לבית המשפט לנוער, אשר מטרתו היא שבסיום ההליך הפלילי הקטין יוכל להשתקם ולהשתלב בצורה נאותה בחברה, יש מגוון רחב של סמכויות. בתוך כך, בית המשפט רשאי שלא להרשיע את הקטין שביצע את העבירה, ובמקום זאת להורות על דרכי טיפול אחרות שמוגדרות בחוק. בנוסף, החוק מאפשר גם להורי הקטין-הנאשם להיות מעורבים ביתר שאת בהליך הפלילי כנגד ילדם.