עבירת הנהיגה בשכרות היא עבירה פלילית, הנחשבת לאחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה. מכיוון שמעורבותם בתאונות דרכים של נהגים הנוהגים בשכרות גדולה יותר, החוק מתייחס לכך בחומרה רבה ומטיל סנקציות קשות על נהגים שנתפסים נוהגים בשכרות.
מהי נהיגה בשכרות?
פקודת התעבורה קובעת כי נהיגה בשכרות מתקיימת בשני מצבים:
- משקה משכר: כאשר נהג נוהג כשבגופו יש משקה אלכוהולי מעל השיעור המותר.
- סמים: כאשר נהג נוהג כשבגופו נמצא סם או תוצרים של חילוף חומרים בהשפעת הסם.
כאשר מדובר בסמים אין שיעור מותר היכול להימצא בגופו של הנהג, וכל שיעור קטן ככל שיהיה אסור. מנגד, כאשר מדובר במשקה משכר, פקודת התעבורה קובעת שיעור היכול להימצא בגופו של הנהג שלא ייחשב כעבירת תעבורה.
השיעור המותר נחלק לשני מצבים – נהגים רגילים ונהגים הנמנים על אוכלוסייה מיוחדת. מכיוון שההשפעה של אלכוהול שונה בין כל אדם לאדם בין היתר כתלות בגיל, משקל, מין וקצב חילוף החומרים, המחוקק קבע בחוק נהיגה בשכרות שיעור אחיד.
אוכלוסייה מיוחדת: על אוכלוסייה זו נמנים מספר סוגי נהגים – נהגים חדש, נהגים מתחת לגיל 24 ונהגים מקצועיים כגון נהגי אוטובוסים ורכבים כבדים.
לנהגים אלו אסור שיימצא בגופם ריכוז אלכוהול העולה על 50 מיקרוגרם לכל ליטר אויר נשוף, ו-10 מיליגרם אלכוהול לכל 100 מ"ל דם כאשר מדובר בבדיקת דם.
יש לדעת כי מדובר בשיעור כה נמוך, כך שלמעשה בפועל המשמעות היא כי אסור להם לשתות אלכוהול טרם הנהיגה.
אוכלוסיית הנהגים הרגילים: הנהגים הרגילים הם נהגים שאינם נמנים על אחד מסוגי הנהגים המיוחדים.
לנהגים אלו אסור שיימצא בגופם ריכוז אלכוהול העולה על 240 מיקרוגרם לכל ליטר אויר נשוף, ו-50 מיליגרם אלכוהול לכל 100 מ"ל דם כאשר מדובר בבדיקת דם. אולם יש לדעת כי אכיפה בפועל בנוגע לאוויר נשוף נעשית ביחס של 290 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף.
מה העונש על נהיגה בשכרות?
שמחה כהן (עו"ד) מסביר כי פקודת התעבורה מתייחסת בחומרה לעבירת נהיגה בשכרות, ומדובר בעבירה פלילית שלה עשויות להיות סנקציות רבות.
להלן כמה מהעונשים האפשריים:
- פסילת רישיון הנהיגה והחרמת הרכב למשך 30 יום, עוד בטרם הגשת כתב האישום.
- פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים לפחות. במידה והנהג הורשע בעבירה דומה בשנה הקודמת, רישיונו ייפסל לארבע שנים לפחות.
- קנס כספי.
- צבירת נקודות.
- מאסר על תנאי.
- מאסר בפועל (בדרך כלל כאשר הייתה מעורבות בתאונת דרכים).
בנוסף, כאשר מדובר בנהג הנמנה על אוכלוסיית הנהגים המיוחדת החוק מתייחס לכך בחומרה רבה יותר ולכן הוא עלול לסבול מסנקציות נוספות, דוגמת עיכובים בחידוש רישיון הנהיגה ודרישה לבדיקות הנעשות על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
איך בודקים נהיגה בשכרות?
ישנם כמה אמצעים בהם נוקטת המשטרה לצורך בדיקת שכרות, נחלק זאת לבדיקת סמים ובדיקת אלכוהול.
בדיקת סמים: לשוטר ישנה סמכות לדרוש מנהג לבצע בדיקת רוק כדי לבדוק האם בגופו של הנהג מצוי סם. סמכות זו נתונה לשוטר אף אם אין חשד לכך אצל השוטר.
במידה ומתעורר אצל השוטר חשד סביר במהלך בדיקת הרוק או אחריה להימצאותו של סם בגופו של הנהג – יש לו הסמכות לדרוש מהנהג לבצע בדיקת דם או שתן.
כמו כן, יש לשוטר סמכות לדרוש בדיקות אלו גם אם הנהג היה מעורב חלילה בתאונת דרכים או אם התעורר אצלו חשד סביר להימצאות סמים בגופו של הנהג.
בדיקת אלכוהול: לשוטר ישנה סמכות לבדוק האם בגופו של הנהג יש אלכוהול מעבר לשיעור המותר לו בבדיקת נשיפה. סמכות זו קיימת גם אם אין לשוטר חשד סביר לכך.
בדרך כלל בדיקה זו מתחילה בבדיקת נשיפה במכשיר נשיפון, כאשר אם הנהג נכשל בבדיקה זו הוא יידרש לקיים בדיקה במכשיר הינשוף אשר תוצאותיו קבילות כראייה בבית המשפט (בניגוד לנשיפון שתוצאותיו אינן קבילות כראייה).
בנוסף, במידה והנהג היה מעורב חלילה בתאונת דרכים או שהתעורר חשד סביר אצל השוטר בדבר הימצאות אלכוהול בגופו של הנהג מעבר לשיעור המותר – יש לו סמכות לדרוש מהנהג לבצע בדיקת דם או שתן.
האם מותר לסרב לבדיקת שכרות?
הנהג לא חייב להסכים לבצע בדיקת דם נשיפה או שתן, אולם אם השוטר דרש מהנהג לבצע אחת מהבדיקות האלו כשהייתה לו הסמכות לכך – לסירוב עשויות להיות השפעות קשות על הנהג.
פקודת התעבורה קובעת כי אם הנהג מסרב לקיים מי מהבדיקות האלו, תקום חזקה לפיה הוא נהג בשכרות והוא יהיה חשוף לכל העונשים הרלוונטיים לעבירה זו.
יש לדעת כי הנהג ייחשב כמי שסירב רק במידה והשוטר הסביר לו את מטרת הבדיקה ואת המשמעות של הסירוב.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר