שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא שלב קריטי בהליך הפלילי, היות שהוא מאפשר לאדם אשר נחקר בעבירה מסוימת את ההזדמנות לשכנע את התביעה מדוע יש מקום להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו, בין אם מנימוקים ראייתיים ובין אם בשל נסיבותיו האישיות.
שלב זה מחייב ייצוג הולם על ידי עורך דין פלילי, הן משום שמיצוי מלא שלו מחייב מעבר על חומרי החקירה וניתוח שלהם בעין מקצועית, והן משום שהליך שימוע המתבצע בעל פה במשרדי התביעה, ניתן לביצוע רק מול עורך הדין של החשוד וללא נוכחותו של החשוד עצמו.
מהו שימוע לפני הגשת כתב אישום?
שימוע לפני הגשת כתב אישום מהווה שלב אחד לפני הגשת כתב האישום בפועל, במסגרתו המדינה – באמצעות אחד מגופי התביעה המייצגים אותה – מודיעה לחשוד בעבירה על כוונתה להגיש כתב אישום. כמו כן, ניתנת בידי החשוד האפשרות להעלות בפניה טיעונים מדוע יש מקום להימנע מהגשת אישום נגדו וזאת בתוך 30 יום מעת קבלת ההודעה.
את הטיעונים מטעמו של החשוד יש להעביר לתביעה בכתב, אולם באפשרותו לבקש מהתביעה לערוך שימוע בעל פה במשרדיה. כוחו של השימוע בעל פה הוא באפשרות לנהל שיח על התיק ולהבין את החשיבות אותה מייחסת התביעה לתיק ולפגמים המצויים בו. את הליך השימוע בעל פה יכול לערוך רק עורך דינו של החשוד והחשוד עצמו מנוע מלהשתתף בו.
האם המדינה חייבת לערוך שימוע ביחס לכל העבירות?
חובת המדינה ליידע חשודים בדבר הכוונה להגיש נגדם כתב אישום לצד מתן אפשרות לטעון בפניה כנגד כוונתה זו, נקובה בחוק סדר הדין הפלילי. היא מתייחסת רק לעבירות מסוג פשע, דהיינו עבירות שהעונש המירבי בגינן הוא מעל 3 שנות מאסר. כמו כן, חובה זו אינה חלה ביחס לחשודים אשר שוהים במעצר בעת קבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום נגדם.
יחד עם זאת, בתיקים מסוימים בעלי מורכבות או נסיבות ייחודיות בהם מיוחסות לחשוד עבירות שאינן מסוג פשע, עשויה התביעה להציע לו מיוזמתה את האפשרות לערוך שימוע או להיענות לבקשה לעריכת שימוע אשר הועברה לידיה טרם החלטתה על הגשת כתב אישום, אף שהחוק אינו מחייב אותה לעשות כן.
מה הפעולות החשובות אותן יש לבצע לקראת השימוע?
כאשר המדינה מכריזה במסגרת יידוע החשוד על כוונה להגיש כתב אישום, פירוש הדבר כי היא סבורה שבידיה די ראיות לטובת הרשעת החשוד במסגרת ההליך הפלילי. על מנת לאתגר זאת, על עורך דינו של החשוד לצלם את חומר הראיות ולבחון האם קיימים כשלים או חולשות אותן ניתן יהיה למנף לטובת שכנוע התביעה להימנע מהגשת כתב האישום או ריכוך סעיפי האישום הצפויים בו.
במסגרת מימוש זכות השימוע לא חלה חוקה מוגדרת בחוק בדבר מתן האפשרות עבור החשוד להעתיק את חומר החקירה. עם זאת, על פי הנחיה על פיה פועלות רשויות תביעה, עומדת לחשוד הזכות לצלם את עיקרי חומר הראיות. כך, ניתנת בידי החשוד האפשרות להעלות טענות ראייתיות באופן אפקטיבי, נוסף על העלאת טענות הנוגעות למצבו האישי.
מהן התוצאות האפשריות של השימוע?
אלו התוצאות האפשריות של שלב השימוע:
- החלטה של התביעה לקבל את טענות החשוד ולסגור את התיק כנגדו.
- דחיית הבקשה להימנע מהגשת אישום, אולם היעתרות לריכוך ההאשמות כנגד החשוד.
- הגעה להסדר בין החשוד לתביעה במסגרתו יודה החשוד במיוחס לו ויוטל עליו עונש מוסכם.
- דחיית כלל טענות החשוד והגשת כתב אישום בהתאם לכוונתה המקורית של התביעה.
שלב השימוע הוא שלב שבו טרם הוגש כתב אישום, ועל כן נדרשת זהירות מסוימת מצד החשוד שלא לשים את האצבע על ליקויים שהתביעה עשויה לתקנם טרם על ידי ביצוע השלמות חקירה. לעיתים בשל זהירות זו, יימנע בא כוחו של החשוד מהעלאת מלוא הטיעונים, תוך שמירת חלק מהם לשלב ההליך הפלילי.
מה קורה במצב שבו לא ניתנה לחשוד הזכות לשימוע?
במצב שבו הוגש כתב אישום על ידי התביעה תוך אי עמידה של המדינה בחובתה החוקית לאפשר לחשוד את זכות השימוע, באפשרות הנאשם לעתור לביטול כתב האישום על סמך העלאת טענה מקדמית שעניינה הגנה מן הצדק. בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה ולהורות על מחיקת האישום תוך מתן אפשרות להגישו מחדש רק לאחר עריכת שימוע כדין.
שימוע לפני הגשת אישום – הזדמנות שיש לנצל במלואה
האפשרות אותה נתן המחוקק בידי חשוד בעבירה להעלות את טיעוניו באוזני התביעה, לצד החובה שהוטלה על התביעה להאזין לטענות אלו בלב פתוח ובנפש חפצה, מחייבים את ניצולה על ידי החשוד בצורה מלאה ויסודית. לשם כך, יש צורך בייצוג משפטי הולם על ידי עורך דין שיעיין ביסודיות בעיקרי חומר החקירה ויפעל לשכנוע התביעה לקבל החלטה אשר תיטיב עם החשוד.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר