כתב אישום המוגש כנגד אדם, נדרש לכלול מספר פרטים מהותיים על מנת שבית המשפט יאות לדון בו ולברר את אשמתו של האדם אליו מופנה האישום. במקרים מסוימים, כתב אישום חסר עשוי להיפסל על ידי בית המשפט, ועל הרשות התובעת שהגישה אותו יהיה לתקנו ולהגישו מחדש.
במקרים מסוימים, תיקון כתב האישום עשוי להיות דווקא ביוזמתה של התביעה, לאחר מציאת פגם מסוים או לצורך הסדר טיעון עם הנאשם ובא כוחו. בעוד שתיקון כתב האישום טרם הקראתו לנאשם הוא הליך פשוט, המצב מורכב יותר כאשר התיקון מבוקש לאחר ההקראה.
מהי הקראת כתב אישום?
המונח כתב אישום מתייחס למסמך משפטי המנוסח על ידי רשויות התביעה במדינת ישראל, ואשר מהווה את הבסיס להליך הפלילי אותו נוקטת הרשות התובעת כנגד מי שביצע עבירה. ההליך נפתח באופן פורמלי עם הגשת כתב אישום במזכירות בית המשפט, ובהמשך להגשתו קובעת המזכירות מועד בו יתקיים הדיון הראשון בו תיערך הקראה של כתב האישום לנאשם.
הקראה היא הבאה לידיעת הנאשם את תוכן האישום נגדו. ביצוע ההקראה, אשר דורשת את נוכחות הנאשם ובדיקה כי הוא אכן הבין את תוכן האישומים נגדו, מהווה את שלב פתיחת המשפט באופן רשמי, ולאחר מכן על הנאשם לתת מענה לאישום. כמו כן, באפשרותו להעלות טענות מקדמיות הנוגעות לקיומו של פגם בתוכן האישום או בעצם הגשתו טרם מתן המענה.
מה נדרש לכלול כל כתב אישום?
החוק אשר מסדיר את ההליך הפלילי החל משלב החקירה, דרך קבלת ההחלטה לאחר חקירה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, ועד ניהול ההליך הפלילי עצמו בבית המשפט לרבות שלב הערעור – הוא חוק סדר הדין הפלילי. חוק זה מגדיר בין היתר את הרכיבים שעל כל כתב אישום לכלול, והם אלה:
- שמו של בית המשפט אליו מוגש כתב האישום.
- ציון מדינת ישראל כצד המאשים.
- פרטי הנאשם הכוללים את שמו וכתובתו.
- פירוט העובדות אשר מהוות את העבירה, תוך פירוט המועד והמקום בו היא נעברה.
- ציון סעיפי החוק על פיהם מואשם הנאשם.
- פירוט שמות העדים אותם מבקשת התביעה להעיד.
מהו הליך של תיקון כתב אישום לאחר הקראה?
התביעה היא הגורם שבסמכותו להגיש כתבי אישום, ומתוקף כך היא הגורם אשר יכול לתקן את תוכנו. הצורך בתיקון כתב אישום עשוי להיות טכני, לאור טעות סופר שנפלה בכתב האישום או פרט מסוים אותו שכחה התביעה לציין. לעיתים התיקון עשוי להיות מהותי דוגמת הוספת עובדה מסוימת או הוספת עדי תביעה חשובים שלא צוינו בנוסח המקורי.
חוק סדר הדין הפלילי קובע כי באפשרות התביעה לערוך אילו שינויים שהיא רוצה בכתב האישום, וזאת עד לשלב הקראתו לנאשם. ככל שלאחר ביצוע ההקראה מעוניינת התביעה בתיקון כתב האישום, היא נדרשת לבקש את רשותו של בית המשפט אשר צפוי להכריע בבקשה לאחר קבלת תגובת הנאשם.
באילו מקרים ייעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתב אישום לאחר הקראה?
המבחן אותו נדרש בית המשפט לערוך בעת שמגיעה לפתחו בקשת התביעה לשינוי כתב אישום, הוא האם בעצם התרת השינוי יש פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן מפני האישום נגדו. ככל שיימצא שתיקון בשלב הגשת הבקשה צפוי לפגוע ביכולת הנאשם להתגונן, עשוי בית המשפט לדחות את הבקשה.
האם בית המשפט יכול להורות על תיקון כתב אישום מיוזמתו?
על פי לשון החוק, לבית המשפט הסמכות להורות על תיקון כתב האישום רק על פי בקשת בעל דין לעשות זאת, כלומר התביעה או הנאשם. יחד עם זאת, קיים בחוק סדר הדין הפלילי סעיף המגלם סמכות של בית המשפט להרשיע את הנאשם בסעיף אחר מזה שיוחס לו, בהליך שמהווה הלכה למעשה תיקון של כתב האישום.
כך למשל, בית המשפט עשוי להרשיע אדם שהואשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בסעיף אחר בעל מאפיינים דומים כגון פציעה או תקיפה סתם. יחד עם זאת, עליו לעשות זאת, בדומה לתיקון כתב אישום לאחר הקראה, רק אם מצא כי לנאשם הייתה הזדמנות סבירה להתגונן מול הסעיף החלופי בו הורשע על ידי בית המשפט.
תיקון כתב אישום לאחר הקראה – לא בכל מצב
לתביעה יד חופשית לשנות כתב אישום, לגרוע ממנו או להוסיף עליו תוספות כל עוד לא בוצעה הקראתו לנאשם. עם זאת, בית המשפט מכיר בקיומן של טעויות טכניות ואף מהותיות הקורות בעת ניסוח כתב האישום, והוא צפוי לאפשר את תיקונו לבקשת התביעה גם בשלב מאוחר של המשפט, וזאת כל עוד לא תהיה בכך פגיעה ביכולת הנאשם להתגונן.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר